רקע כללי לאמנות  המודרנית - אמנות המאה ה-19

לפתיחת המצגת במבנה PDF לחצו כאן 

יש להמתין זמן מה עד טעינת המסמך במלואו

אמנות המאה ה19- מכונה אמנות מודרנית. זוהי אמנות המשנה כללים וסדרים קבועים.

אך כמו כל מהפכה היא שוללת את הישן ומקבלת ממנו.

גבולות התקופה 1780 - 1900.

אופייה הוא בלתי אחיד, לאורך כל התקופה קיימת מתיחות בין נטורליזם לבין הבלטה של הסובייקטיביות באמנות.

ציורי הנוף תפסו בה מקום נכבד וקיימת הערכה לחייו הנפשיים של האמן.

יש הרואים את גבול התקופה בגויה שבציוריו החל בתהליכים של ראיה אימפרסיוניסטית בהנחת מכחול חופשית וניסיונו לראות את האדם. התהליך מסתיים עם מות סזאן ועם ציור של פיקאסו העלמות מאביניון.

המאה ה19- היא מאה שבה הגיע הנטורליזם לידי השפעה חזקה ומקומם של תיאורי הטבע בה גדול מאד. במאה זו נוצר הדימוי הרומנטי של דמות האמן הבודד, המנודה, אמן שצריך לבטא את חווייתו האישית. במאה זו עלתה הספונטניות ביצירה כערכה העיקרי.

שני זרמים שליטים בתחילת המאה הם הקלסיציזם והרומנטיקה. זוהי מאה שמתקיימת בה התדיינות חמורה על המסורת באמנות.

קלאסיציזם היא אחת התופעות הישנות ביותר באמנות, ישנם גלים של קלסיציזם. הסגנונות הניאו-קלאסיים, הם החייאת הסגנון הקלאסי העתיק. הקלסיציזם המודרני התגלם בצורה מובהקת ביצירתו של ז'אן-לואי דוד 1748 -1825.

דוד גיבש את דרכו  עוד לפני המהפכה, היה ברומא ואחר כך הצטרף למהפכה. ביצירתו גילום הקלאסיקה הרומית. היה צייר של נפוליאון והרוח הנפוליונית. יצירתו לא תמיד משכנעת, היא דידקטית. הוא מבליט את הקו, סקלת הצבעים שלו מצטמצמת. תמונותיו הקלסיציזם הידועות הן ברוטוס ושוד הסבינות, בתמונות נפוליאון שלו יש ממד של ריאליזם מסוגנן הפורץ אחר כך אצל אמנים כקורבה.

נציג קלסיציזם חשוב נוסף הוא אנגר  INGRES 1780- 1867. שהיה תלמידו של דוד.

אנגר נמשך אחרי מודלים יווניים והשפעת הקלסיקה היוונית ניכרת ביצירתו בצורה בולטת. תפקיד הקו בעל חשיבות רבה ביצירתו, הוא היה אחד הרשמים המעולים בתולדות האמנות וכן היה צייר פורטרטים מעולה. יש בציוריו הבלטה של טקסטורה ואפיון אינדיבידואלי של הדמות.

רומנטיקה תנועה שהקיפה את אירופה מסוף המאה ה18- ועד אמצע המאה ה19-.

 הזרם הרןמנטי באמנות ניזון מהספרות הרומנטית שיוצריה הבולטים הם רוסו, ביירון וגתה. עמדתם הייתה כעין תגובת נגד לרציונליזם של הקלסיציסטיים והאנציקלופדיסטים. הזדהותם של הרומנטיקנים עם הטבע היא בניגוד לאידיאליזם הקלסי דוגמת פוסין ולורין. ראית העולם הרומנטית עומדת בסימן המלנכוליה והמלודרמטיות, איתני הטבע מצטיירים בחזונם האמנותי כבבואה להלך רוחם בתוכם. האמנים הרומנטים התפללו להשראה משמים שתנוח עליהם ותשווה ליצירותיהם את הבהירות והטבעיות הלא מודעת לעצמה של חווית הילדות ושל תפישת הילד את הטבע. הספונטניות, העדפת הרגש על פני השכל, והאמונה ביכולתו ובחובתו של האדם בכלל, והאמן בפרט.

דלקרואה 1789 -1863.

בשנת 1824 הציג דלקרואה הצעיר לצד אנגר. הביקורות על יצירתו היו בדרך כלל קטלניות, אך דרכו ממחישה את הפער בין שתי גישות יסודיות קלסיציזם כנגד רומנטיות. (ניגוד קודם היה בין הקלסיציזם של פוסין לבארוק הרובנסי). דלקרואה קיבל חינוך מעולה ומושפע מן הנושאים הספרותיים של תקופתו, השפעה מכרעת הייתה לזרם הביירוני עליו. יצירתו של דלקרואה אינה קלאסית ומאגדת בתוכה נטורליזם אקספרסיבי. בניגוד לפיניש הנהוג באקדמיה צורת הנחת הצבע שלו חופשית מאד. דלקרואה נסע לאלג'יר ומרוקו והאור החריף מצוי בתמונותיו וכן קשת נושאים דרמטית. למרות חיפושיו ומפעלו החשוב נשאר דלקרואה בתחום המסורת.

 בודלייר

הרומנטיציזם אינו נמצא בסגנונו של האמן, אף לא בנושאיו, אלא בו עצמו. זהו גורם משתנה ובלתי יציב. כמו טבע ופוליטיקה.

היצירה הספרותית המבטאה ביותר את הרומנטיקה היא יסורי ורתר הצעיר של גתה.