פרימיטיביזם באמנות המאה ה-20
על פי מורגן – 1877, פרימיטיבי הוא אחד ממצבי התפתחות האדם
- פראי = ילדות המין האנושי, חברת מלקטים, האדם התפרנס מן הטבע בלבד, חיות בר, דגים וצמחים.
- ברברי = האדם המתיישב, עובר לייצור: כלי עבודה, קדרות, עבודת אדמה וגידול חיות בית. האדם הופך ליצרן מזון.
- ציביליזציה – שלב זה נפתח עם התפתחות הכתב , שיכלול הטכניקה היצרנית ופיתוח מסחר ותעשיה. השלבים קשורים זה בזה ברצף טבעי והכרחי של קידמה. למרות מחאותיהם של האנתרופולוגים גם הם נזקקים להגדרת פרימיטיבי כביטוי לחברה שמורכבותה פחותה. אחד הסימנים משמעותיים ביותר לחברה פרימיטיבית הוא העדר כתב. דבר זה מצביע על היעדר צבירה של דעת מעבר לכושר זכרונו של היחיד.
קוים מוסכמים על החוקרים כמאחדים את החברות הפרימיטיביות הם:
- קהילות זעירות, צפופות ומבודדות, קשר עם אנשים מחוץ לקהילה מקרי ולא רצוף
- מבחינה כלכלית הם כמעט אוטרקיים, חברי הקהילה מספקים את צרכי עצמם.
- חלוקת העבודה ביסודה לפי מין וגיל, אין התמחות.
- קהילה של שארים, היחסים האישיים מוסדרים על פי יחסי שארות.
- מיעוט טיפוסי קבוצות אחרים, פרט לאלה המיוסדות על מין, גיל, שארות ומקום.
- אחידות רבה בהתעניינות, בדרגת המומחיות, בסוגי הפעילות באמנות ודעות.
- אורחות חיים יציבים, נדירים הם שינויים שנעשו מתוך רצון לחידוש ולרפורמות.
עמים באפיונים הנ"ל נמצאו בסוף המאה ה-19 בכל העולם, פרט לאירופה.
למיון חברות אלו נעשו מחקרים רבים והוצעו תיאוריות רבות. האנאלפביתיות היא התכונה היחידה שאפשר לראותה כאופיינית לכולן.
העניין בחברות הפרימיטיביות העמיד את האנתרופולוגיה כאחד המדעים המרכזיים במאה ה-20.
קלוד לוי שטראוס, העמיד את התיזה הסטרוקטוראליסטית :
- לכל מערכת של חומר נחקר יש מבנים המיוחדים לה, בחשיפת המבנים האלה, שאינם נגלים במבט חיצוני, ניתן לעמוד על מהותה של החברה.
- המבנים היסודיים הם צורות החוזרות בתרבות בטרנספורמציות שונות.
- על פי הספירה של הצורות התרבותיות והסמלים ניתן לעמוד על מורכות החברה ומערכת היחסים בה.
- על פי שטראוס לאדם כושר מולד לסטרוקטורה המחולק לשתי מהויות יסודיות:
מבנה תשתית מונחים תאורתיים
השפה המיתוס יחסי שארה
מבנה עילי מונחים תצפיתיים
דיבור מיתוס דפוסי יחסי שארה
ק.ל. שטראוס מתייחס אל האמנות הפרימיטיבית כאל שדר שיש לפענחו.
|