ד"ר תרצה יום טוב
תוכן:
במקום מבוא - מפגש אינטימי עם פסל - אסא כשר
התבוננות בפסל פיגורטיבי ואבסטרקטי
אנדרטה מבט מכיוון דרום – הצומת
אדם פוגש יצירת אמנות.
לפעמים אדם פוגש יצירת אמנות כשהיא מציגה את עצמה בפניו.
לפעמים, אדם פוגש יצירת אמנות כשהוא בא להציג את עצמו בפניה.
יצירת אמנות, כשהיא מציגה את עצמה בפני אדם, היא מזמינה אותו להבין אותה.
ראשית היא מציגה את עצמה בתור חידה. אחר-כך היא מזמינה את האדם לפתור אותה,
לבסוף, היא מציעה לאדם לחשוב על הצירוף שהתגלה לעיניו – חידה ופתרון, שהוא משמעותה
של היצירה.
אדם, כשהוא מציג את עצמו בפני יצירת אמנות, הוא מזמין אותה להשתתף בתוך עולמו.
ראשית הוא מציג את עצמו בתור סיפור, שלא כל פרקיו כתובים.
אחר כך הוא מזמין אותה לאייר לו פרק או לפחות פיסקה מסיפורו,
לבסוף, היא נעשית חלק מסיפור חייו.
לא דומה אפוא אדם הפוגש יצירת אמנות שהיא במוקד הפגישה, לאדם הפוגש יצירת אמנות
כשהוא במוקד הפגישה.
בכל זאת ייתכן שאדם יפגוש יצירת אמנות מיוחדת ובבת אחת גם הוא יציג עצמו בפניה וגם
היא תציג את עצמה בפניו,
הוא יזמין אותה להשתתף בתוך חייו והיא תזמין אותו להבין אותה.
 |
 |
| אנדרטה לבני טבעון שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מוצבת על צומת הכבישים נצרת חיפה, בכניסה לטבעון. האנדרטה לבני טבעון הוקמה ב-1970 אדריכל - פסל: יחיאל ערד גובה כ- 10מטרים. |
אנדרטה לזכרו של אלכסנדר זייד ממוקמת על גבעת שייך אבריך, ליד קבר
השייך, בשטח הגן הלאומי "בית-שערים" בתחום קריית טבעון. פסל אלכסנדר זייד הוקם ב- 1940 שופץ ונוצק מחדש ב-1970. פסל: דוד פולוס גובה הסוס ורוכבו כ-3 מטרים הפסל מוצב על בימה כפולה בגובה של כ-4 מטר. ראו: אלכסנדר זייד בוויקיפדיה |
העיון מתייחס לשני פסלים מסוגים שונים,
פסל אלכסנדר זייד הוא פסל פיגורטיבי והאנדרטה לחללי טבעון הוא פסל מופשט.
לפסל פיגורטיבי, יש דמות וצורה מעולם הדימויים המוכר לנו, במקרה זה - סוס ורוכבו.
ההתייחסות לפסל כזה, פשוטה, מפני שהפסל מספר לנו את סיפורו. אנו צריכים לבדוק את
הדרך שבה הוא "מספר את סיפורו" כלומר מה הם האמצעים המיוחדים בהם הוא מעביר אלינו
מסר כדי להעשיר את החוויה.
ההתבוננות בפסל מופשט מורכבת ומטילה על המתבונן אחריות רבה יותר, לפסל מופשט אין
סיפור ואין צורה מזוהה שיכולה לספר לנו סיפור, אנו צריכים לבנות את הסיפור בעצמנו.
בשני המקרים יש להתייחס לפרטים: גודלו של הפסל, צורתו, מיקומו ביחס לסובב אותו,
הקומפוזיציה שלו, סוג החומרים ממנו הוא עשוי והיחסים בניהם, יחס בין מסה לחלל
ולבסוף כיצד כל זה מעביר לנו מסר ותחושה. בשני המקרים, פרטים אלו יוצרים תחושה של
עוצמה, חוזק ורוך, שיווי משקל, יציבות וחוסר יציבות, משיכה כלפי מעלה ועוד.
בהעדר צורה מוכרת שסביבה בונים את ההתייחסות, בפסל האבסטרקטי, הפרטים הטכניים, הם
בעלי משמעות מרכזית ביצירת הרושם והמסר של הפסל. בפסל מופשט, החומר והמרחב יוצרים
את הסיפור, לימוד והכרת הפרטים הטכניים מסייע לנו בהבנת המסר ומעמיק את ההתרשמות.
 |
 |
פסל אלכסנדר זייד מבט מדרום מזרח
הפסל מוצב באתר פתוח בראש גבעה חשופה בבית שערים, וצופה אל נוף עמק יזרעאל במזרח ואל הר הכרמל ונוף טבעון במערב. חזיתו פונה למזרח. המיקום קרוב לאתר התרחשות הרצח ולבית המשפחה הנמצא בסמוך. בשולי הגבעה מבנה קבר שייך.
מבט לעמק כפי שהוא נראה מהפסל. קבר השייך המבנה הקרוב, עמק יזרעאל והתבור ברקע.
אנדרטה לחללי טבעון מבט מכיוון דרום - הצומת
| בצומת שבין קריית עמל לטבעון, בנקודה מרכזית ביישוב, על ראש הגבעה. הפסל מוצב במתחם "יד לבנים" של טבעון, לפניו משטח לטקסים ובניין מרכז ההנצחה, למרגלותיו צומת טבעון וכביש נצרת חיפה. הוא עטור כולו בגן הסובב אותו ואת מבנה ההנצחה. למיקום הפסל יש משמעות – פה לא יעברו, אנחנו כאן. |
בתמונה האנדרטה והצומת למרגלותיה |
מפת טבעון עם סימון מיקום הפסלים בעיגול אדום וסימון קו דמיוני המחבר ביניהם
|
|
הפסל מתאר סוס ורוכבו בגודל טבעי. הפסל עשוי ברונזה ומוצב בראש גבעה בבית שערים, על בימה בנויה בגובה של כ-שני מטר, המגביהה אותו ומדגישה את תנוחתו הייחודית. הרוכב, יושב על הסוס במצב זקוף וצופה לעמק |
| הפסל הוא הגדלה והעצמה של מחסום טנקים. לפסל שלוש יחידות של עמודי מתכת ענקיים, כ-10 מטרים כל אחד, המצטלבים בצורה אלכסונית. בבסיס נקודת ההצטלבות שני קירות בטון משולשים בגובה של כ-2 מטרים, היוצרים מעין אוהל שעל יריעותיו מוטבע הפסוק התנכי "הבן יקיר לי.." ושמות הנופלים. בחלל האוהל מוצבת אבוקת אש התמיד. כשמתקרבים לפסל רואים את העוצמה של העמודים ומגלים שהיחידות האלכסוניות הם ללא צבע, החלודה מדגישה את עקבות הזמן.
|
|
פסל הוא יצירה בתלת מימד, לכן כדי להיחשף ולהבינו במלואו, יש לראותו מזוויות שונות, לחוות את ההשתנות בכל נקודת מבט ולהבין את היחס בין המסה לחלל בפסל עצמו וסביבו.
| הפסל מתגלה לצופה העולה אל הגבעה ממערב, מאחור. בשני המבטים מודגשת תנועת היד של הצופה והיחס בין המסה של הפסל לחלל הפנימי שבו, כגון החלל בין רגלי הסוס, החלל במשולש היד והחלל החיצוני העוטף את הפסל |
|
בתמונה המוארת ניתן להבחין בפרטי הרוכב והסוס. בתמונה הכהה מבחינים היטב במסת הפסל והחללים הסובבים אותו. |
|
| מבט מכיוון דרום חושף את מהות הפסל, רוכב בתנוחה של צופה וסוסו עומד על 4 רגלים בתנוחה יציבה. מנקודת מבט זו נראה הרוכב על פרטיו, ידו המצילה על פניו, קפלי בגדיו ומגפיו הנתונים בארכובות הסוס |
|
התמונה הכהה חושפת את היחס המשתנה בין מסת הפסל לחלל ואת החללים הפנימיים המגדירים אותו. |
|
|
|
|
||
| מבט חזיתי-דרומי, על הפסל מדגיש את תנוחת הצפייה של הרוכב ואת עמידתו של הסוס. | מבט חזיתי-צפוני מדגיש את החללים הפנימיים בפסל ואת המרחב הסובב אותו. הרובה הבולט משני עברי הסוס כאילו מחלק את הפסל לשניים. | ||
|
|
|
||
| במבט חזיתי ישיר, ראשו של הסוס מסתיר את הרוכב. ידו הימנית המסוככת על עיניו, בולטת. הרובה נראה בצורה ברורה, רק מזווית זו. | מכיוון חזית-דרום נחשף חלקו העליון של הרוכב ידו המצילה על פניו, שרוול החולצה המופשל והרובה המונח לרוחב צוואר הסוס. |
 |
בשתי התמונות נראית האנדרטה על שלושת עמודיה המסיביים הקורעים את השמיים, בתנועה אלכסונית ויוצרים מעין פירמידה על פירמידה המתחברות בקודקוד. בתוך הפירמידה, מוגן בתוכה, נמצא האוהל, הממקד את המבט וחוסם את המשכו . בסיס הפירמידה העליונה הוא כאילו השמים וזרועות הברזל ננעצים בהם. המבט לאורך קורות הברזל נמשך לאינסוף. |  |
 |
"האוהל "משולשי הבטון האפורים, מנוגדים לעמודי המתכת הסובבים אותם ויוצרים אוירה אינטימית יותר. עליהם מוטבעים שמות הנופלים |  |
 |
 |
||
| הקומפוזיציה באנדרטה לבני טבעון מאוזנת, יוצרת מעין זוג פירמידות שנפגשות בקודקודן. הפירמידה שבסיסה על הקרקע יוצרת את אוהל יזכור (תמונה עליונה) והיפוכה הפירמידה העליונה, שבסיסה בשמים כאילו קורעת את השמים ומסוככת על הפירמידה התחתונה. |  |
בפסל זייד נראית קומפוזיציה אופקית מאוזנת, גוף הרוכב מחלק אותה לשתיים (תמונה תחתונה) בתמונה העליונה, נקודת המפגש בין הסוס ורוכבו והאלכסון היוצא מהמרפק, נפגשים בקו הרובה. מוקד הפסל: המשולש שנוצר בין תנועת ידו המצלה על פניו וראשו מוסטים מעט מן המרכז. |  |
 |
 |
|
 |
ככל שמתבוננים מנקודות מבט שונות ומקיפים את הפסל מגלים יחס משתנה בין החלל
והמסה בפסל. רואים חלל בין היד לראש, מהיד לרובה, קווים דמיוניים של חללים בין רגלי
הסוס ועוד.
כשמסובבים את הפסל, נחשפים לחללים נוספים ולשינוי שהם עוברים מנקודות המבט השונות.
החללים השונים מגדירים את המסה של הפסל ואת הרוכב על סוסו העומד בתנוחה יציבה. החלל
המשמעותי ביותר הוא משולש היד המסוכך על עיני הרוכב, זו הנקודה המרכזית: הרוכב
צופה.
|
|
מסת עמודי הברזל מודגשת מאד וכן החלל הדחוס של האוהל לעומת המפתח הרחב בין העמודים בחלק העליון. נקודת המפגש בין העמודים יוצרת מעין כובד כלפי מטה. |
 |
|
|
אוהל הבטון האפור מותיר חלל דחוס מאד בבסיס הפירמידה לעומת המרחב
האינסופי בחלק העליון. צבעו האפור של בטון מרכך את עוצמת עמודי הברזל ויוצר מבע של חלל אינטימי. |
|
התבוננות מנקודות מבט שונות על האנדרטה, מדגישה את עוצמת מסת העמודים ואת שיווי המשקל בדרך הצבתם. בולטים החלל הדחוס של אוהל הזיכרון לעומת החלל הפתוח המקיף את הפסל והחלל המגדיר את קודקוד הפירמידה. החללים המשולשים בתוך האנדרטה וסביבה יוצרים תחושה של קצב ושיווי משקל. חלל האוהל הוא לב האנדרטה ועמודי הברזל מסוככים עליו.
|
|
|
||
| האנדרטה עשויה ממתכת ומבטון. פסל מופשט, נקי ומכוון לזיכרון באמצעות
צורה וחומר ללא קישוט . יש בו אמירה חזקה וישירה. בשילוב הברזל הקשה,
החלוד, הנעוץ בקרקע וקורע את השמיים בזוויות שונות, והבטון ה"רך" היוצר
מעין אוהל מוגן, יש מסר כפול ועוצמתי, יריעות הבטון ה "רך" נותנות תחושה של
אינטימיות, לעומת הברזל הקשה והחלוד המביע כוח ונחישות. המסר מתחזק באמצעות
מיקומו של הפסל - בצומת הראשית של טבעון. תפקיד העמודים האלכסוניים – כשל מחסום טנקים. המטרה להעביר מסר: אנחנו כאן, מכאן לא יעברו. |
הפסל עשוי מברונזה. זהו פסל פיגורטיבי שמתאר סוס ורוכבו באופן
נטורליסטי ומתעכב על כל פרטי הדמות והסוס. נקודות ההבעה המשמעותיות הן: תנועת היד המצלה על הפנים והרובה המונח לרוחב הסוס. הסוס לא נמצא בהסתערות, הרוכב צופה, הוא שומר, מקדם פני רעה אם תגיע. |
פסלי סוס ורוכבו הם נושא בעל ייצוג נרחב לאורך כל תולדות האמנות.
הסוס היה אמצעי
תחבורה יעיל, אמין ומהיר ובשל תכונות אלו, שימש כאמצעי תחבורה, מהעת העתיקה ועד
להמצאת המכונית.
הצגת השליט כרוכב על סוס העצימה אותו ויחסה לו תכונות של כוח, שליטה, מהירות
ונחרצות.
שליטים מנהיגים ומצביאים מכל האומות מונצחים במרבית ערי אירופה וארה"ב
רכובים על סוס.
באמנות המאה העשרים, יש שינוי מגמה וקיימת התייחסות אירונית
גרוטסקית לנושא.
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
|
| Bataille de Kadesh 1275 BC Ramses 2 |
Bronze statue of Marcus Aurelius, piazza del Campidoglio in Rome. Modern copy of a Roman original of the 2nd century CE 450x600 cm |
|
| במצרים עתיקה, אליה הגיע השימוש בסוס ממסופוטמיה, רק העשירים יכלו
להרשות לעצמם אחזקת סוס. הסוס במצרים העתיקה היה סימן לסטאטוס חברתי גבוה ושימש גם מתנה יוקרתית של שליטי מצרים לשליטים הקרובים בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב. בתבליט מוצג רעמסס השני בשעת קרב, הסצנה דינאמית בשיא הפעילות. |
פסלו הקלאסי של מרקוס ארליוס 121-180 לספירה הוא המודל האולטימטיבי של
פסל מנהיג רוכב על סוסו בתרבות המערב. מרקוס ארליוס מצביא והוגה דעות, מוצג בצורה דינאמית, חותר קדימה. מבטא מנהיגות בנחישות ומצביע על המטרה בידו הימנית. המנהיג מוצג כעושה שלום ולכן איננו חמוש. |
|
|
|
|
| Donatello Gattamelata 1443 Bronze, height about cm 340 |
Equestrian George Washington |
|
| גאטאמלטה של דונטלו הוא פסל ראשון שנעשה בהשראת פסלו של מרקוס ארליוס ומציב מנהיגות אחרת: צבאית חמושה ונחושה. | פסל וושינגטון משנת 1865 הוא "ציטוט" לפסלו של מרקוס ארליוס, בתנוחה
הרוכב, בהטיית ידו ובתנועת הסוס על 3 רגלים. הדמות חמושה, אך הנשק נמצא בנדן ופניו של המנהיג לשלום. הפסל מוצב בכיכר יוניון, המקום שבו שיחרר וושינגטון את תושבי ניו-יורק משלטון הבריטים. |
| פסלו של מריני, הוא פרודיה על הנושא ההרואי, המלאך, מי שאמור להגן על
העיר מוצג בצורה נלעגת. תנוחתו על הסוס אינה כשל רוכב, ראשו מופנה כלפי
מעלה, ידיו פרושות לצדדים ורגליו משוכות כלפי מטה. הכלי שלו הוא איבר מינו, או בשפה גסה הוא לא שם זיין. הסוס הוא ספק סוס, תקוע על ארבע רגליו, זנבו קצוץ וראשו משוך בגובה גבו וכולו מעין סוס מקפצה |
|
|
בפסלו של בוטרו, את המנהיג ההרואי מחליף האדם הקטן - שמנגוץ שראשו גדול
ולא פרופורציונאלי לגופו. | הטורסו שלו בצורת שריון, זרועותיו ורגליו כעין נקניקיות ענקיות. הוא רוכב על סוס נלעג כמוהו. הסוס שמן וקטן, רגליו עמודים ולגופו המגושם מחובר ראש קטן. |
|
Marino Marini |
The Israel Museum Fernando Botero horseman |
בהיסטוריה ובתנ"ך מוזכרים הרבה סיטואציות של סוס ורוכבו בעת מלחמה. בפסלים מסוג זה, התנוחה היא עם נשק דרוך.
בפסל של אלכסנדר זייד יש מסר שונה. המסר אינו מסר של מלחמה, התנוחה היא תנוחת צופה. המסר של הפסל מתייחס לעבר אך יחד עם זאת לעתיד. הפסל משדר צפייה לעתיד.
אמנות מופשטת זוהי אמנות שבה למתואר אין זיקה לעולם הנראה לעין.
האמנות המופשטת אינה עוסקת בייצוג המציאות בהתאם להגדרה הקלאסית של האמנות, אלא
בחיקוי ובייצוג התייחסותה לעולם בכלי האמנות: הקו והצבע, הקומפוזיציה והטקסטורה,
היחס בין מסה לחלל.
|
|
|
 |
|
Picasso 1929-30 |
Marcel Duchamp 1915-23. Oil, varnish, lead foil, lead wire, and dust on
two glass panels. |
Constantin Brancusi |
|
|
|
|
Arp - 1972 ז'אן ארפ, |
Henry Moor 1968 |
|
|
|
|
Marcel Duchamp The Large Glass 1915-23.
|
Constantin Brancusi The kiss 1912
|
| יצירתו של מרסל דושו הזכוכית הגדולה או מכונת האהבה, מתייחסת לאהבה בחוסר הקשר מכוון לתיאורי נאהבים בתולדות האמנות. תאור האהבה הוא טכני: הכלה –המסגרת העליונה, שחלונותיה פתוחים, מצפה לחתן העשוי ממכונת קפה והקונוסים שלו מציינים את תאי הזרע. | פסל הנשיקה של ברנקוזי עשוי מבלוק אבן יחיד - הביטוי לאהבה הוא חומרי
טכני, הנאהבים הם גוש אחד. הטיפול בגוש מינימליסטי, יוצר נקודות התייחסות בשיער ובעין המשותפים והידיים המחבקות. הקו האנכי בגוש מצביע על שתי דמויות |
|
|
|
|
Henry Moor figure פסלו של הנרי מור דמות, במוזיאון ישראל, מדגים עם הנערה השוכבת לצידו את הפשטת הדמות בפסל. האמן השאיר לנו קונסטרוקציה לדמות אישה שוכבת, בגליות של הגוף וגרע מן הדמות מסות כגון ראש בטן וצד אחורי של הרגליים כדי שנשלימם בעזרת הדמיון. |
Henry Moor 1898 -1986 חוליות, הפסל חוליות, כשמו חוליות - חלקים שאינם מעלים הקשר לדימוי מהמציאות
הסובבת. ההתייחסות אליו היא דרך נוכחותו המסיבית, היחס בין המסה לבין
החללים שמוגדרים היטב בכחול השמים, ובטקסטורה הנוצצת של הברונזה. |
|
|
|
|
ז'אן ארפ, סף ירושלים 1972 Arp פסלו של ארפ שלוש הגראציות
|
Picasso בפסל האישה בגן הפרחים, |
הפיסול המופשט הוא התפתחות אמנותית של המאה העשרים.
התפתחות זו קשורה בקוביזם שעסק בפירוק האובייקט ובנייתו מחדש בסדר שונה.
לפיסול המופשט מספר מגמות מרכזיות:
האנדרטה בטבעון היא פסל מופשט.
זוהי קונסטרוקציה מסיבית ומפאת גודלה, הרמז הצורני שבה והשימוש המושכל בחומר, היא
יוצרת רושם של נחישות ועוצמה ובחלל הפנימי של הבטון, מימד של עמידות וזיכרון.
שני הפסלים הם פסלי הנצחה, עומדים במרחב הפתוח בנקודה הצופה על העמק. כשלושים
שנה מפרידות בין הפסלים, המאבק הוא אותו מאבק אך תפיסת הזיכרון משתנה.
בפסל זייד יש ניסיון לשמר את האירוע דרך האיש, תוארו ועיסוקו ובאמצעות הצבתו בסמוך
למקום ההתרחשות. המסר של פסלי סוס ורוכבו במגוון האוניברסאלי הרחב שלהם, נוטה
לכוחניות, המסר של פסל זייד ושל החברה שהציבה אותו, הוא מסר של צפייה לבאות ולא
מתוך סערת הקרב.
האנדרטה לבני טבעון מדברת בשפה שונה, יש בה שימוש בסמלים מקומיים האוניברסאלי שבה,
היא ההזדקקות לצורה מופשטת והטיפול בחומרים כמסר: הברזל הקשה, שעקבות הזמן חורצים
בו אותותיהם, "מגן על האוהל" – הבית.
פסל זייד הוא פיגורטיבי. יש לו צורה מזוהה, מוגדרת - סוס ורוכבו, והוא
מאפיין את פרטי האדם והסוס.
הפסל נטורליסטי - זהו חיקוי, קרוב ככל האפשר למציאות במסגרת מגבלות החומר. הפסל עשוי ברונזה, החומר מקרין חמימות מסוימת ודמיון לשיזוף של גוף האדם.
מיקום הפסל – קרוב לבית משפחת זייד, על גבעה, בנקודת תצפית טבעית לעמק. פסלי סוס ורוכבו בהיסטוריה מצביעים על קרב ועוצמה, המסר בפסל זה הוא אחר, צפייה לבאות.
האנדרטה בטבעון, היא פסל מופשט. אין לו סיפור אלא מיקומו, גודלו, צורתו והחומרים מהם הוא עשוי.
מיקומה במרכז צומת, משקיף לעמק ומחבר בין שני חלקי הישוב טבעון וקריית עמל ועל הציר הראשי מחיפה לעמק.
האנדרטה עשויה מברזל חשוף ובטון. גודלה משדר עוצמה. ניתן להבחין במתח שבין שני סוגי החומרים מהם היא עשויה: הברזל מדגיש את עקבות הזמן, לעומת הבטון הצבוע באפור, בצורה מינורית, לכן הבטון נותן תחושה רכה יותר.
הקשר בין הפנים – בטון, לעומת החוץ - ברזל. הברזל עוטף את הבטון ומגן עליו. המסר הוא ניתן את היקר מכל, אך כאן לא יעברו.
באופק ניתן לראות את הפסל של אלכסנדר זייד. זה יוצר ציר של זיכרון.
יש חיבור בין הצורה הפיגורטיבית הברורה, לצורה המופשטת כאשר שניהם עוסקים בזיכרון, בהגנה על הדברים היקרים לנו.
Bazin, G., 1981: World Sculpture. New York, Alpine Fine Arts Collection
Hartt, F., 1976: A History of Painting. Sculpture Architecture. New York, Abrams.
Janson, H., W., 1986: History of Art. New York, Abrams. Thames & Hudson. Sculpture Grange Books 2004
http://www.answers.com/topic/equestrian-sculpture
http://en.wikipedia.org/wiki/Equestrian_sculpture
© כל הזכויות שמורות לד"ר תרצה יום-טוב
