פוסט מודרניזם - Post modernism

.
אמנות המאה העשרים נעה בין שני קטבים: מודרניזם ופוסט מודרניזם.

מודרניזם מבחינה תרבותית והיסטורית הוא תופעה של תחילת המאה העשרים, מאופיין בביקורת על המסורות הקיימות בכל תחומי החיים.

התיעוש והעיור המאסיבי, הגילויים המדעיים ותורת האישיות של פרויד שימשו בסיס לחשיבה שונה באופן מהותי. בניינים כמגדל אייפל וארמון הבדולח, המירו את תמונת העולם הפיסי הקודמת ואת קו הרקיע העירוני לתמונה מורכבת יותר.

באמנות הפלסטית, מאופיין המודרניזם בשבירת מסורות וקריאה לדיאלוג אחר בין היוצר לצופה. המהפכה הגדולה בציור ובפיסול מתרחשת על רקע המצאת המצלמה, ושינוי בתפקיד האמנות מהעתקת המציאות לייצוגה ובחינת האובייקט המתואר, באמצעים אחרים, המשחררים את המתואר מצבעו ומבנהו המקורי.

הפתרונות לשינוי היו מגוונים:

האקספרסיוניזם באמצעות הצבע ועיוות הצורה,

הקוביזם בפירוק המבני של גוף המתואר,

האומנות המופשטת בצמצום להיבט משמעותי ביותר של האובייקט,

התנועות הקונסטרוקטיביסטיות בבנייה חדשה ויצירת שפה אחידה לעצוב סביבת החיים היומיומית,

והסוריאליזם ביצירת מציאות הזויה באמצעות קישורים דמיוניים.

המודרניזם מאופיין במגמה פוזיטיבית אקטיבית ואמונה שאפשר ליצור חברה טובה יותר ותפקידה של האמנות לעזור ליישום מגמות אלו.

הפוסט מודרניזם הוא תנועה המתחילה בסוף שנות ה- 60 של המאה העשרים, היא דוחה את הנחות היסוד האוניברסאלי של המודרניזם, ואת הרציונאליות הקונסטרוקטיבית ומעמידה כנגדו את הדה-קונסטרוטביזם, את האי-רציונאליות והניהיליזם של המציאות האנושית. הפוסט מודרניזם דוחה תפיסות היררכיות ומעלה עקרונות של יחסיות ופלורליזם חברתי. המציאות הפוסט מודרנית היא נטולת תקווה. האמנות הפוסט מודרנית מאפשרת לכל רעיון לעלות. במרכזה תרבות ההמונים, שבה לפרט אין חשיבות וצריכת מוצרים היא המציינת את השיוך לקבוצה.

בפוסט נוצר עולם מושגים אוטונומי, המבוסס על גיבורי תרבות ופולחני תרבות, הלקוחים מעולם הקולנוע, האופנה ומתחומי הבידור, על חשבון גיבורים לאומיים, יצירות מופת קלאסיות וכדומה. הוא מתאפיין בגישה הבינתחומית, בצמצום המרחק בין הגבוה לנמוך, ובמיקוד בתוצריה של התרבות הפופולארית, בטלוויזיה, בקולנוע ובאינטרנט. מכאן האמנות היא רעשנית מאד, לעיתים קיצונית, יצירת הרושם היא שם המשחק. הפרסום והמיתוג הם מרכז היצירה הפוסט מודרנית.

מודרניזם אוניברסאלי, רציונאלי, פוזיטיבי קונסטרוקטיבי. סוציאליסטי. פוסט: אנטי רציונאלי, אינדיבידואלי, דה-קונסטרוקטיבי, המוני, קפיטליסטי.

פוסט מודרניזם הוא מושג המתייחס לתקופה שלאחר המודרניזם. את תחילתו מציינים בסוף שנות השישים של המאה העשרים.

הפוסט מודרניזם מתייחס לשלילת ערכי המודרניזם ותפיסה תיאורטית חדשה ושיח חברתי הנוטה לתפיסה רלטיוויסטית, אי-רציונאלית וניהיליסטית של המציאות האנושית. היא מעלה על נס את עיקרון ריבוי הקולות ודוחה מטה-נרטיבים.

החברה הפוסטמודרנית מאופיינת בראש ובראשונה בכלכלה, או ליתר דיוק בכלכליות, בגלובליזציה של הכלכלה. הכלכלה הפכה להיות העיקרון המרכזי השולט בכל תחומי החיים, הפרטיים והציבוריים כאחד.

העידן הפוסט-מודרני הציב הנאה, רגיעה, צרכנות ונהנתנות, כמוטיב המרכזי סגנון חיים זה מכונה לרוב תרבות הצריכה. תרבות הצריכה בהתייחסות לחברה כגוף, מכונה חברת ההמון, כביטוי לחברה בה לפרט אין השפעה נתפסת על החברה.

מבחינת השוק התקשורתי, נוצרה תרבות אמנותית המתבססת על פופולאריות וסיפוק מיידי, שהפכה למדד העיקרי להצלחתן של יצירות ותוכניות. תופעה זו, שעיקרה התפתחות מואצת של עולם הבידור, הביאה ליצירה של עולם מושגים אוטונומי המבוסס על גיבורי תרבות ופולחני תרבות, הלקוחים מעולם הקולנוע, האופנה וכו', על חשבון גיבורים לאומיים, יצירות מופת קלאסיות וכו'.

עולם הפוסט צימצם את המרחק בין הגבוה לנמוך ויצר עניין מחודש בתוצריה של התרבות הפופולארית, בטלוויזיה, בקולנוע, באינטרנט ועוד ומתאפיין בגישה הבינתחומית. הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תיאוריה שלמה ומהודקת, כי אם מכלול רעיונות הקשורים למסגרת שיח כללית

הפוסט מודרניזם היא תנועה שצמחה מתוך הרוח המסחרית-קפיטליסטית של ארצות הברית. חלוצי תנועת הפוסט מודרניזם הם האדריכלים מייקל גרייבס, צ'ארלס מור ורוברט ונטורי שאף פרסם ספר ב-1966 ובו מתקיימת פעולת הנחת היסודות של התנועה הפוסט מודרנית.

אדריכלות המייצגת עושר ושפע - כזו הנותנת מענה לתרבות האמריקאית הצרכנית ושמה דגש על ייצור אסתטי של המוצר האדריכלי, כחלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו.
 

אדריכלות מושרשת - כלומר בנייה מתוך רעיונות המושרשים בתרבות המערבית.

עונה לצורכי המקום - גם אם במחיר של ביטול הצורה הטהורה והנקייה של המבנה (ערך מודרני מובהק). בתגובה לאמירה "Less is more" ("פחות זה יותר"), רעיון מודרני מובהק המצוסס מפי מיס ואן דר רוהה, אמר ונטורי "Less is a bore" ("פחות הוא משעמם").

עקרונות נוםפים של הפוםט־מודרניזם הם:

אדריכלות כוללנית - שימוש באלמנטים צורניים דומיננטיים וערבוב בין סגנונות ללא חשש מהפרכת הרצינות של המודרניזם. אדריכלות יכולה להכיל בתוכה הומור ושעשוע, שהם חלק מתוך כלל חוויות ורגשות האדם בחייו.

שימוש בסמלים ודימויים לטובת הלקוח - אדריכלות מסחרית. כהרחבה לייצוג העושר והשפע, הרוח הצרכנית היא לעשות הכול ובגדול תוך כדי משיכת תשומת לב מקסימלית. רעיון ה־Look at me!".

אקלקטיות - שימוש בחומרים זולים ויקרים, קולאז' פלורליסטי של תרבויות הנובע מן הגלובליזציה של העולם — העולם מאבד מערכי האתניות המקומית הטהורה והופך לכוללני.

להעלאת המצגת המלאה לחצו כאן (טעינתה לוקחת זמן מה).