השימוש באתר זה ובתכניו מיועד
לצרכי מחקר ולימוד עצמי
במסגרת הקורסים אותם אני מעבירה בלבד.
חל איסור על הפצת המידע או אחסונו במערכת אלקטרונית אחרת.
אימפרסיוניזם - תנועה באמנות, תחילתה בציור, ממנו הועברה לתחומי אמנות אחרים: ספרות, מוסיקה וקולנוע. התגבש בפאריז בין השנים 1860-5 בקבוצה של תלמידי ציור: פיסארו, מונה, סיסלי ורנואר. התקופה האימפרסיוניסטית בטהרתה, לא נמשכה יותר מ-15-20 שנה 1865-1880 זהו פרק הזמן שבה עוצבה דמותו, אם כי תופעות אימפרסיוניסטיות מתקיימות עד ימינו. האימפרסיוניזם הוא סוג של אומנות נטורליסטית, המנסה לתאר את המציאות ברגע נתון. האמנים האימפרסיוניסטים התעניינו בעיקר בחקירת תופעות הקשורות לזמן ולאור בטבע וניסו לתאר בציור את המציאות הנתפסת בעין התמימה. האימפרסיוניסטים ניסו לתאר את המציאות באופן אובייקטיבי וספונטני. טכניקת הציור שלהם מהפכנית, פירוק האובייקטים המצוירים לכתמי צבע, בניגוד לטכניקה האקדמית הגורסת משטחי צבע מוחלקים. ציור באוויר הפתוח, הוא מסמני ההיכר הבולטים של התנועה. להמצאת המצלמה השפעה גדולה על התפתחות התנועה. האימפרסיוניסטים הם פורצי הדרך למודרניזם באמנות.
התנועה האימפרסיוניסטית היא התוצאה המשמעותית ביותר מתוך המאבק בין האסכולות הקלסיציסטית והרומנטית במאה ה-19. האימפרסיוניזם לא היה זרם ולא אסכולה, יש בו זרמים רבים, מה שמייחד אותו זו גישתו לעולם. האימפרסיוניסטים יצאו נגד תורת הציור האקדמית הגורסת בניה מדוקדקת של הציור וכנגד התפישה הרומנטית הרואה באמנות אמצעי להבעת רגשות.
רוב היוצרים האימפרסיוניסטים לא היו אימפרסיוניסטים לגמרי, היו להם יצירות ותקופות אימפרסיוניסטיות יותר ופחות.
השם א י מ פ ר ס י ו נ י ז ם ניתן לתנועה על ידי הביקורת שעוררה גל של צחוק ולעג. הכינוי יוחד למציגי תערוכת "סלון הנדחים" על שם התמונה אימפרסיון של מונה.
לממסד האקדמי היו מוסדות שונים, ואחד מהם היה סלון התערוכות הקבועות. אם אמן נכנס לתערוכה כזו, זו הייתה עדות לערכו. הסלון היה גיבוש של קו מסוים.
קבוצת אמנים שציירו בניגוד לקו האקדמי ביקשו להציג בסלון את יצירותיהם ונדחו, בצדק מבחינת עורכי התערוכה, שראו בקבוצה זו, ייצוג של אנטי-תזה לקו האקדמי ביצירתם. מתוך דחייה זו של האקדמיה, הם הציגו תערוכה משלהם בשנת 1874 וקראו לה "סלון הנדחים". האמנים הבולטים שהשתתפו בתערוכה היו דגה, מונה, רנואר, סזאן ורבים נוספים.
על פי האימפרסיוניסטים, חובת ומטרת הציור, היא תיאור העולם הנגלה לעין, ברגע מסוים. זוהי גישה נטורליסטית.
מבחינה פילוסופית יש כאן גישה המשכית לגישה הקלאסית של האומנות = מימזיס. (מימזיס-חיקוי המציאות), אלא שהשוני הוא בקיצור התהליך וללא עריכה, בהתאם לגישה הרנסנסית ובעקבותיה האקדמית.
מבחינה סגנונית זוהי התפתחות מן הנטורליזם, כהתקדמות מן הכללי אל הפרטי, מן הטיפוסי אל הייחודי.
המהפכה האימפרסיוניסטית, היא בדרכי העיצוב הקובעות את ההסתכלות כקריטריון יחיד ובלעדי של העולם. נגזר מכך אובדן המשקל הסגולי של הדברים.
מבחינת התיאור, הדמות או מתואר כלשהו והשתקפותו הן אותו הדבר.(לכן אפשר לסובב את התמונה ב-180 מעלות)
המוצקות של האובייקט המתואר נעלמת, מפני שגורמים כגון: מצב האור, שעת היום, עונת השנה ומזג האוויר ועוד, יכולים לשנות את טיב החומר של הנושא. מתוך אידיאל זה ניתפש האימפרסיוניזם לעקרון הרגשי של חוסר התייחסות, של שמירת מרחק ואדישות ולכן ל -"מה" - הנושא המתואר, אין משמעות, כל מראות העולם שווים.
מבחינה צורנית-טכנית, תיאור המראות הוא ע"י רסיסים קטנים של כתמי צבע, משיכות מכחול של פסיקים צבעוניים צפופים, שונים ונבדלים בגוניהם, שמקרוב אינם ניתנים לזיהוי, אך מרחוק מתלכדים כל הרסיסים והכתמים לגושים בעלי משמעות.
זוהי טכניקה קיצונית של מיקרו-סטרוקטורה, בניגוד לבניית התמונה ממאקרו-סטרוקטורה - פרקים גדולים שכל אחד מהם מהווה יחידה לעצמו ברנסנס ובאקדמיה.
האימפרסיוניזם הוא אמנות עירונית, המגלה את אופיו של הנוף העירוני. מתאר בקצב עצבני את השינויים בחידוד ההרגשה והרגישות. עליונותו של הרגע על הקביעות וההמשכיות. כל תנועה היא מצב חולף שלא יחזור. זהו תיאור של השינויים המהירים, הרשמים הפתאומיים, קצרי החיים.
הגבולות בין האימפרסיוניזם לנטורליזם גמישים. בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19
אווירת משבר ועם זאת קידמה טכנולוגית מואצת הגורמת שינויים בטעם האסטטי. הדינאמיקה
בגישה לחיים ותחושת מהירות ושינוי, מוצאת ביטויה באימפרסיוניזם.
מאפיינים סגנוניים: נושאים משעות הפנאי, תיאורי נוף וטבע, קומפוזיציה חתוכה, שימוש
בצבע בטכניקה של ריסוס כתמי, העדר קווי מתאר.
אומנים בולטים: מאנה, מונה, פיסארו, רנואר, סיסלי, דגה וסזאן.
לצפייה במצגת המלאה לחצו כאן (טעינתה לוקחת זמן מה)
אדואר מאנה Edouard Manet 1832-1883
אדגר דגה Edgar Degas 1834-1917
פייר-אוגוסט רנואר Auguste Renoir 1841- 1919
קלוד מונה Claude Monet 1840-1926
קאמי פיסארו Camille Pissarro 1830 - 1903
אלפרד סיסלי Alfred Sisley 1839 - 1899
© כל הזכויות שמורות לד"ר תרצה יום-טוב