השימוש באתר זה ובתכניו מיועד
לצרכי מחקר ולימוד עצמי
במסגרת הקורסים אותם אני מעבירה בלבד.
חל איסור על הפצת
המידע או אחסונו במערכת אלקטרונית אחרת.
אר-נובו הוא סגנון אמנותי דקורטיבי שהשפיע על כל תחומי האמנות והעיצוב באירופה בשנות התשעים של המאה ה-19 ובעשור הראשון של המאה ה-20.
אר-נובו זו תנועה, שמהותה דקורטיבית רומנטית. היא ניצלה את הערכים האורנמנטליים של הקו המפותל, במוטיבים של עלים ופרחים בצירוף אסימטרי. היו ניסיונות להגדיר סגנון חדש ונמרץ, משוחרר ממורשת יתירה ובעל יכולת לאחד את כל האמנויות תחת גג אחד. שאבה השראתה מדגמיו של ויליאם מוריס והאסתטיקה של אוברי ברדסלי. ARTS AND CRAFTS.
בסוף המאה ה19- בעידן המכונה הראשון האמנים "מתרגמים" יצירות וריהוט של המעמדות העליונים למכונה, כדי לספק את דרישת האוכלוסייה הבורגנית המתרבה בערים. התוצאות מגושמות ולא נעימות. מוריס הטיף לחזרה לעבודת יד כדי לתת גם לציבור הרחב עבודות באיכות גבוהה. (שגיאתו הייתה שלא חשב על עלותם הגבוהה של המוצרים שנעשים בעבודה כזו).
האר-נובו שאב השראתו מהטבע שעבר סגנון וממקורות לאומיים בכל ארץ, מדגמים קלטיים, רוקוקו, גותיקה ואמנות יפן. התבטא בכל תחומי האמנות והאומנות השימושית: בטיפוגרפיה והדפסת ספרים כרזות ובדים, בריהוט ובעיצוב תכשיטים, כלי אוכל ופרזול, פיסול ציור וקרמיקה.
שתי מגמות כלליות באר-נובו, האחת דקדנטית פונה למקורות השראה שונים ומגוונים ומתייחסת יותר לאומנויות, והשנייה מבוססת על הפשטה של רעיונות וניסיון לעיצוב כולל שנקודת מוצאו הארכיטקטורה שהוביל הארכיטקט הסקוטי מאקינטוש.
יישום אדריכלי חשוב ראשון נעשה ע"י סאליבן בשיקאגו 1888 בעיצוב הפנים של בנין האודיטוריום, וע"י ויקטור הורטה 1893 בבית העם בבריסל. רעיון "הקישוטיות והמבניות הדינמוגרפית" פותח בעיקר ע"י ואן דר-ולדה (בלגי), שהיה אחד הבולטים בקבוצת הוורק-בונד וניהל את ביה"ס לעיצוב של ויימאר, שממנו צמח הבאוהאוס.
הארכיטקט הסקוטי מאקינטוש - פיתח על יסוד הקו המפותל, סגנון חמור יותר שבא לידי ביטוי בארכיטקטורה ובעיצוב הפנים של הבית, הריהוט והפרזול ושימש מוקד השפעה והשראה לאמנים רבים מאירופה.
הצרפתי הקטור גימאר GUIMARD עיצב בברזל תחנות מטרו בפאריס, (הסגנון נקרא גם סגנון המטרו). חשיבות מיוחדת לספרדי אנטוניו גאודי שפיתח סגנון ייחודי בקבוצה של בניינים ופארק בברצלונה.
מעצב מקורי יחיד מארה"ב הוא טיפאני מעצב מנורות זכוכית בדגמי פטרייה ודגמים צמחיים אחרים. צייר מקורי רב השראה הוא האוסטרי קלימט.
HORTA הורטה ויקטור 1861-1943. ארכיטקט בלגי. יזם מודל ארכיטקטוני חדש ע"י שימוש באורנמנט אר-נובו ושימוש גלוי בשלד ברזל.
MAISON DU PEUPLE - בית העם. הבית ניבנה לאיגוד הסוציאליסטי הבלגי ב1897-, זהו תחביר ארכיטקטוני חדש בו שילוב של מתכת ולבנים כאמצעי קונסטרוקציה ומצע למשטחי זכוכית גדולים. חלוקת החלל בקנה מידה שונה, בקומה הראשונה היו חנות קאופרטיבית, משרד כרטיסים, חדר משחקים גדול וקפה. בקומה השנייה משרדים ובשלישית רביעית אודיטוריום.
VAN DE VELDE ואן-דה-וולדה 1863-1957 - ארכיטקט ודקורטור בלגי. נודע בשימוש באר-נבו בבתים וברהיטים שעיצב. היה פעיל בצרפת וגרמניה, שימש מנהל בית הספר לאמנויות בויימאר, בית ספר שהפך אחר כך לבאוהאוס.
צ'ארלס רני מקינטוש Charles Rennie Mackintosh 1868 -1928 ארכיטקט ומעצב סקוטי שהשפיע על כל אירופה ואמריקה בגיבושו המיוחד לסגנון האר-נבו. ב1896- זכה בתחרות לבנין החדש של בת הספר לאמנויות בגלאזגו. בבנין זה פיתח גישה מעודנת, הרמונית ואופנתית ועם זאת פונקציונאלית ששימשה מקור השראה לכל המעצבים אחריו. פיתח סגנון נקי של עיצוב פנים וריהוט צבוע בלבן בוהק.
אוברי בירדסלי Aubrey Beardsley 1872-1898 אמן מאייר אנגלי ייחודי בעל גרפיקה מעודנת. באיוריו ארוטיות וגרוטסקה בהשראת הדפסים יפניים והפרה-רפאליטים. אייר ספרים, המפורסם בהם איורו לסלומה של אוסקר ויילד
לואיס קומפורט טיפאני Louis Comfort Tiffany 1848 – 1933 בן לסוחר ויבואן של מוצרי אמנות. אמן וייצרן של זכוכית צבעונית. ייסד בביתו שבניו-יורק מוסד שהוכר ללימוד אמנות זו. פיתח סגנון אמריקאי ייחודי ומקורי באר-נובו.
SULLIVAN LOUIS לואי סאליבן 1856-1924. ארכיטקט אמריקאי. מורהו של פ.ל.ר. היה קשור עם אדלר. החשוב בארכיטקטורה האמריקאית בגישתו הפונקציונאלית החדשה בעיקר בשיקאגו. בית המגורים של ברדלי וכן האודיטוריום שתכנן נחשבים לאר-נבו בארצות הברית.
זצסיון:
אנטוני גאודי Antoni Gaudí 1852-1926 ארכיטקט ספרדי פעל במיוחד בברצלונה. פיתוח יוצא דופן לסגנון האר-נבו בהשפעה מאורית, גוטית ומרוקאית ופנטזיה הזייתית של איש אחד.בנייניו המפורסמים הכנסייה למשפחה הקדושה ופארק גאול בברצלונה.
אלפונס מוכה Alphonse Mocha 1860-1939
הקטור גימאר Hector Guimard 1867 – 1942
אפרים משה ליליין 1874-1925 Ephraim Moses Lilien
© כל הזכויות שמורות לד"ר תרצה יום-טוב