ד"ר תרצה יום טוב
|
הקו באמנות
|
|
הקו הוא סימן הנוצר על ידי נקודה נעה. הקו הוא מרכיב ראשוני בטבע וביצירה האנושית ומשמעותי בכל התרבויות. תכונתו המאפיינת ביותר היא מגוון אינסופי וגמישות הופעתו בכל תחומי היצירה. הניסיון האנושי קושר אותנו בקווים של שרבוט, כתיבה ורישום. | ||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
||
איור 1:, גוטמן נחום, ד"ר חיסין מתוך "עיר קטנה ואנשים בה מעט |
||
יוצר צורה מזוהה המהווה סמל לתרבות וכן כחץ המורה על כיוון.
|
איור 2: סמלים הבנויים מסוגי קוים שונים |
|
|
|
|
המודולר, לה קורבזייה |
||
איור 4: ברוולרד, בנין הטכניון חיפה |
||
הקו יוצר תחושות מגוונות: הקו של מנדלסון יוצר מטמורפוזה דינמית לבנין שאיכויותיו סטטיות בדרך כלל, אצל ואן גוך הוא מביע אי שקט וזה של פיקאסו יוצר איחוד ומיזוג הדמויות.
|
||
ואן גוך, ליל כוכבים
|
מנדלסון, 1920, תיאור אקספרסיוניסטי "אדריכלות של דיונות" |
|
ביצירתו של פיקאסו הנשיקה, הקו מאחד את הדמויות לדמות אחת בהיקף ומטשטש את הגבול בין הגבר לאישה בנקודת ההשקה – הנשיקה. |
איור 6: פיקאסו, הנשיקה |
|
איור 7: אדם כנוף בכרתים |
איור 6: אדם ונוף בכרתים |
|
|
© כל הזכויות שמורות לד"ר תרצה יום-טוב