השימוש באתר זה ובתכניו מיועד
לצרכי מחקר ולימוד עצמי
במסגרת הקורסים אותם אני מעבירה בלבד.
חל איסור על הפצת
המידע או אחסונו במערכת אלקטרונית אחרת.
לצפייה במצגת המלאה (יש להמתין לטעינתה)
| מבוא כללי |  |
 |
|
| הגדות מודפסות כאב טיפוס |  |
| הגדות קיבוציות |  היום אתם יוצאים בחודש האביב |
| הגדות ישראליות |  |
הגדות בכתבי יד מאוירים מהמאות 13-15
הגדות מודפסות
מבוא
הגדת הקבוץ הארצי
הגדת עין־חרוד
הגדת הקבוץ הארצי - וייל
הגדת גבעת־ברנר
הגדת יגור
הגדת הקבוץ הארצי - פרופס
הגדת הקבוץ המאוחד ־ קיין
הגדת הקבוץ הארצי - כץ
הגדת הקבוץ המאוחד - אולמן
הגדת נוסח ישראלי קיבוצי - אבג - אולמן
מבוא
הגדת שלום מצפת
הגדת אגם
הגדת זיאן דוד
הגדת יוסל ברגנר
הגדת רפאל אבקסיס
הגדה
ארכיאולוגית - בנו רוטנברג
הגדת חמסה
הגדה לילדים נחום גוטמן
ההגדה התפתחה כנראה בתקופת החשמונאים, במאות השנייה והראשונה לפני הספירה. עיצובה הבסיסי וחתימתה מסתיים במאות ה -11-12 לספירה. מתקופה זו ואילך מתחיל עידן הפרשנות של ההגדה, הנמשך עד ימינו.
ההגדות נקראו בנסיבות פולחניות, שתבניתן הייתה מבוססת על זו של הסימפוזיון היווני, עם אוכל, יין, ירקות ועשבים מתאבנים שהמריצו את הויכוח בנושא יציאת מצרים.
הטקסט של ההגדה עבר מספר עריכות במשך ימי הביניים, רק במאה ה- 13 הוא גובש כספר נפרד
מהסידור, ובאופן סימולטאני חודשו חלקים ממנו.
מהמאה ה- 13 ואילך מתחילה להתפתח תופעת ציור ואיור להגדה. ציורים או איורים אלו מהווים פרשנות, שבה הצייר מתמקד ומדגיש לנו את הנקודות הראויות בעיניו, וכך נמשכה התפתחותה של ההגדה, לאחר חתימתה.
מבנה ההגדה המסורתית כולל שלושה חלקים :
סדר הפסח היה האירוע הביתי החשוב ביותר כשכל המשפחה התאספה סביב השולחן.
ההגדה, יותר מכל ספר קדוש אחר, הרשתה לאומנים חופש לבטא את טעמם האישי. העניין של האומנים והמאיירים במוצר ובעיטור ההגדה, עודד ע״י התפתחות ייצור הספרים באירופה במשך המאה ה-13. התפתחות זו קשורה בהתפתחות הכלכלה והחברה העירונית ובעקבותיהן יסוד האוניברסיטאות, שהקימו בתי-מלאכה למדניים לייצור ספרים. בתי מלאכה אלו יצרו מקצוע נוסף של מאייר ספרים שייפה ואייר את הטקסט לספריהם של קליינטים עשירים. בו-זמניות טכניקות חדשות כבשו מקומן בתחומי ייצור צבעים, הדיו ועלי הזהב וחומרים אחרים ועשו את השימוש בספרים בבתים מקובל על מרבית התושבים.
היהודים העשירים, שלעיתים שרתו נסיכי חצר, היו קרובים לספרים מאוירים שהיו נהוגים באותה תקופה בחצרות: ספרי שעות וכדומה. היהודים ניסו לחקות אופנה זו ע״י הזמנת ספרים עבריים מאוירים, בנושאים ובמוטיבים יהודיים מסורתיים, ובאיקונוגרפיה שהשתלבה בסגנון האופנתי של כתבי היד הנוצריים המעוטרים בהתאם לטעמם האישי של האמן והמזמין.
יש מאפיינים מקובלים לכל כתבי היד העבריים, לכל בית ספר אזורי יש קווים אופייניים וכן יש קווים מיוחדים להגדה.
איורי ההגדות מחולקים ל-ארבע קטגוריות:
כלל זה תקף לגבי כל ההגדות האשכנזיות, ספרדיות ואיטלקיות בין המאות ה 13-15.
ההגדות הספרדיות העשירות כאיורים חוכרו כדרך כלל משלושה חלקים:
הטקסט של ההגדה הספרדית עוטר כאופן דליל, כעיקר כייצוג טקסטואלי וריטואלי, והחלק של הפיוטים עוטר מעט מאד. החלק האומנותי המרשים כיותר הוא של הדפים השלמים.
הידועים ביותר מבין כתבי היד מהסוג הספרדי העשיר היא הגדת סרייבו, הגדת קאופמן והגדת הזהב. נמצאים בהן דפים מלאים של ציורים תנכיים שהקדימו בהגדות הספרדיות והובאו כנראה מנוהג האיור הלטיני של תהילים באנגליה ובצרפת בימי הביניים המאוחרים. איורי תהילים הלטיניים התבססו על טיפוס יווני של תהילים וחלק מועט מבית הספר הביזנטי הקדום.
מרבית הציורים של ההגדות הספרדיות, כמו של האחרות, מתרכזים בהתאם לרבן גמליאל בפסח, מצה ומרור. בהגדות הספרדיות, מצה ומרור משפרים ומעוטרים, וממלאים לפעמים דף שלם.
הפולחן המאויר והוראותיו, נפתח בדרך כלל בהכנות לפסח: אפיית המצות, והקרבת קורבן, שה הפסח, ניקוי הבית והכלים. איורים אחרים מראים אנשים קוראים את ההגדה, המשפחה סביב שולחן הסדר, נטילת ידיים, הרמת 4 כוסות, הטמנת האפיקומן ואכילת מתאבנים. סצנות ז'אנר אלו מתוארות כחיי היהודים בימי הביניים ומציגות מנהגים של קהילות אירופיות עי׳י ציור בגדיהן היומיומיים והחגיגיים, חפצי-בית, רהיטים ובניינים.
הגדות ספרדיות שלא היו להן טקסטים מעוטרים, קושטו במילה רבתי ובזהב, וכן בטיפוסים אנתרומורפיים וחיות השאולות מסידור המילטון.
הספורים התנכיים צוירו ברובם כסריה של דפים שלמים שבהם סיפור יציאת מצרים היה התדיר ביותר.
במאה וחמישים השנים האחרונות חלה התפתחות נוספת של יצירת הגדות על ידי ארגונים וחברות שונות שמבליטים בהגדות שלהם תכנים ודגשים ייחודיים.
ראויות לציון מיוחד הגדות הפסח שעוצבו על ידי התנועה הקיבוצית, שבהן תוספת
המוקדשת לאביב בשער ההגדה ותוספת תכנים ציוניים לטקסט המסורתי.
נקודת מפנה בעיצוב ההגדה הייתה המצאת הדפוס, המוצר נעשה זמין יותר לקהל
וההדפסה של סצנות ציוריות מלווה את ההגדה במספר עולה של תכנים תיאוריים
כגון: מפות, תיאורי הווי ועוד. יש השפעות הדדיות בין המדפיסים השונים אך גם
יצירתיות חדשנית.\
ההגדה זכתה לעיצובים מגוונים ועשירים ביותר בתפוצות ישראל אך התעשרה מאד מאז הקמת
מדינת ישראל. אמנים רבים, גופים ציבוריים וחברות שונות מוציאים לאור מידי שנה עשרות
הגדות מאוירות, המציגות בפני הקהל שפע וגוון המתאימים לכל טעם. סוגיה מעניינת ביותר
היא הפרשנות המאוירת והשימוש בסגנונות שונים להארה מחודשת של הטקסט. במקרים רבים
מקיימים המעצבים דיאלוג עם ההגדות המוקדמות תוך שילוב איורים קודמים ביצירתם.
מבוא כללי להגדות בכתבי יד מאוירים
עיטור כתבי היד העבריים היה תלוי ומושפע מהסביבה בה חיו היהודים. אפיון כתבי היד מסתמך על כתבי יד מעטים ששרדו מימי הביניים. בדפים ששרדו מתבלט עיטור אות פותחת בזהב וקישוטי שוליים הכוללים ציורים של תשמישי קדושה. ספרד הייתה מרכזית בהתפתחות אמנות עיטור כתבי היד היהודיים, מכיוון שהיהודים בספרד היו תחת שלטון מאורי - מוסלמי וספרדי - נוצרי, הושפעו עיטורי הספרים משתי התרבויות.
בהשפעת האסלאם העיטור כולל דגמי שטיח ודגמים משורגים, פתיחה באות רבתי מוזהבת ורקע צבעוני מופשט. בהשפעת הנצרות איורי עמודים שלמים, תיאור דמויות וסצנות סיפוריות.
אמנות עיטור הספרים הגיעה לשיאה באיטליה שהייתה ארץ מקלט ליהודים בשלהי ימי הביניים ובתקופת הרנסנס - גרוש ספרד. הגולים שהגיעו מספרד השפיעו על התפתחות העיטור באיטליה אך הסגנון האיטלקי בעיצוב מתרכז בתיאור כדגם ארכיטקטוני ותיאורי סצנות ריאליסטית.
אמנות הכתיבה הייתה אחד מהאפיקים הבודדים לביטוי אסתטי של היהודים באותה תקופה, לכן, כתבי היד היהודיים מיקדו יצירתיות וכישרון חזותי ומשקלם בהבנת ההוויה היהודית רב יחסית.
המצאת הדפוס גרמה לתפוצה מוגברת של ספרים מאוירים בכלל וריבוי מהדורות והדפסות של הגדות. במקור השראה לאלפי הגדות שיצאו מאז משמשות שלוש הגדות :
הגדת פראג מצטיינת בדפים מאוירים שלמים של סיפורי המקרא, באותיות פתיחה מפוארות ומעוטרות ודפי מסגרת סביב הטקסט.
בהגדת ונציה נוסף דף שלם המכיל את שלבי הבנת סדר הפסח ועמוד של איור עשר המכות.
בהגדת אמסטרדם ניצבים בשער משה ואהרון ואיורים של סצנות שונות מהתנ"ך. תוספת ייחודית היא מפה של המסע במדבר ומפת ארץ ישראל עם שמות המקומות בעברית.