קבוצת הגשר היא קבוצת ציירים אקספרסיוניסטים אשר התקיימה בין השנים 1913 - 1905.
תחילתה של קבוצת הגשר היא בהכרות בין האמנים ארנסט לודוויג קירשנר, אריך הקל
וקרל שמידט-רוטלוף בעיר דרזדן.
בשנת 1905 הוקמה הקבוצה.
בשנת 1906 הצטרפו לקבוצה הציירים אמיל נולדה, מקס פכשטיין ואוטו מולר. הקבוצה
התפרקה בשנת 1913.
שם הקבוצה
העיד על הרצון לגשר בין אמנים בעלי מחשבה דומה. סגנונם אקספרסיבי, קרוב לפוביזם
הושפעו מגוגן, ואן גוך ומונק. עסקו בהחייאת תחריטי עץ ואמנויות גרפיות.
חברי הקבוצה הוציאו לאור כתב עת - חוברת בטכניקה של הדפס עץ שבה פרסמו את
יצירותיהם.
הם רצו שגם לאדם הפשוט תהייה גישה לאמנות.
בחוברת הראשונה
שהדפיסו נראה גשר (ומכאן שם הקבוצה) המחבר שני חלקים ולצדו כתבו את המניפסט של
הקבוצה: הם רוצים ליצור גשר בין כל הכוחות המהפכניים
קבוצת "הפרש הכחול" היא קבוצה של ציירים אקספרסיוניסטים אשר נוסדה ב-1911
במינכן וירשה את מקומה של קבוצת "הגשר" שהתפרקה בשנת 1913. בראשה עמד קנדינסקי
(משפטן שהחל לצייר בגיל 30).
קבוצה זו כללה את פרנץ מארק (1880 -
1916), וסילי קנדינסקי (1866 - 1944) אוגוסט מאקה (1887 - 1914), גבריאלה מיטר
ואלפרד קובין אלקסייי אוולנסקי. אמןנים נוספים המזוהים עם הקבוצה הוא פאול
קלה.ופיינינגר.
חבורה זו פיתחה רעיונות שנשאבו בעיקר מהיוגנדסטיל והפוביזם הצרפתי. בלטה
אצלם המגמה לצבעוניות מוזיקאלית והרצון לשחר את התמונה מן המשקע הספרותי.
תפישתם
היסודית הייתה שהצבע והקו אינם תלויים בתכנים כלשהם ויכולת הבעתם משוחררת כדי לגרום
להשפעה רוחנית.. הייתה זו קבוצה בינלאומית בניגוד לגשר, מרבית האומנים היו
אינטלקטואלים.
ביטאוני התנועה "DER STURM" הסערה וDIE AKTION- "די אקציון" - הפעולה,
ריכזו אומנים מתחומים שונים :
ציירים, סופרים ומשוררים. הסופרים: היים HEYM, טראקל TRAKL,
וורפל WERFEL, וקפקא KAFKA בתאטרון: קייזר וטולר, המוסיקאים אלבן ברג BERG וארנולד
שיינברג SCHONBERG באדריכלות אריך מנדלסון וברונו טאוט TAUT ובתחום הקולנוע סרטו של
רוברט ויינה WIENE חדרו של ד"ר קאליגארי.
הקבוצה
החלה את פעילותה ב-1912 בעיר מינכן ולאחר מכן עקרה והחלה לפעול בכפר הציורי "מורנאו"
שבאלפים.
הקבוצה קיבלה את שמה מתוך יצירת ילדים שנקראה הפרש הכחול, אגדה על אביר
היוצא לתקן את עוולות העולם.
כמוהו הרגישו חברי הקבוצה שעליהם ליצור זרם חדש ולתקן
את העולם מכבלי האמנות המסורתית.
נציג בולט אינדיבידואליסט של האקספרסיוניזם הגרמני הוא אמיל נולדה 1867-1956. רק
ב1894- החליט להקדיש עצמו לציור. בדרכו ערך מסעות לאיטליה ופאריס, הצטרף לתקופה קצרה
לגשר 1906-7, אך עיקר התפתחותו האישית רחוק מהמרכזים האומנותיים בחוותו שבצפון
גרמניה. נושאיו מתחום הדת, עוצמתו של הטבע - הים והנוף הפראי של אזור מגוריו
ודמויות אדם בהשפעת מונק והמסכות של אנסור. בשנות המלחמה היה מקבוצת הציירים
המנוונים וצייר סידרת תמונות קטנות שקרא להן "התמונות הבלתי נראות" - לאחר
המלחמה השתמש במוטיבים אלה בהגדלה ובעוצמה רבה. נולדה היה אמן הדפס וצייר אך עיקר
כוחו האומנותי מתבטא בציורי המים שלו שאין דומה להם באמנות המאה ה20-.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגבשו בתנועה מגמות סוציאליסטיות פציפיסטיות מייצגת אותן קטה
קולביץ. מגמות אלו דעכו אח"כ. השפעת האקס' הייתה רבה בהחייאת האמנות בגרמניה אחרי
מלחמת העולם ה-2 משנת 1945.
הדור השני של האקספרסיוניסטים בגרמניה, האמנים שהתפתחו על רקע האקספרסיוניזם הגרמני והדאדא הם
גיאורג גרוס 1893-1959, הרטפילד 1891-1968 ואוטו דיקס 1891 1969.
גרוס החל דרכו כקריקטוריסט אנטי מלחמתי שיצירותיו ביקורתיות מאד וחושפות את ניצול
החזקים את החלשים וניוון אנשי הצבא והשלטון. ביקורתו הנוקבת אילצה אותו לעזוב את
גרמניה עם עלית הנאציזם. ב1938- הפך אזרח ארה"ב.
הרטפילד - עיקר יצירתו הגדולה היא הפוטומונטאז' שבו מביע תכנים אנטי-מלחמתיים.
דוגמה מובהקת היא מלחמה וגוויות משנת 1932 בה מתואר צבוע חובש צילינדר שעל צווארו
תלוי צלב קרס צועד על גוויות. שימש ככרזה של המפלגה הקומוניסטית בספרד.
דיקס התבטאותו הבוטה והצגת דמויות האדם בצבעים זוהרים ובמתח נאורוטי ומפחיד, זהו
עימות ישיר ומודגש של האמן עם המציאות שנקרא בגרמניה נויה-זכלישקייט NEUE
SACHLICHKEIT - אובייקטיביות חדשה.
שני אמנים אוסטרים חשובים שפיתחו גישה אקספרסיוניסטית מיוחדת הם:
קוקושקה 1886-1980 שאמנותו פשוטה ולעיתים בעלת גוון רומנטי ואגון שילה 1890-1918
שיצירותיו בעלות מתח אירוטי.
בגרמניה נרדפו הציירים האקספרסיוניסטים ע"י הנאצים ותהליך דיכויים השיטתי הגיע
לשיאו ב-1937 עת טוהרו המוזיאונים הגרמניים מיצירות "האמנות המנוונת" והוצגו
בתערוכה מיוחדת במינכן.
מקס בקמן 1884-1950 צייר גרמני, החל דרכו כאימפרסיוניסט והפך אקספרסיוניסט מיוחד במינו, מאפיין
אותו קומפוזיציות גדולות וקווי מתאר חריפים סביב הדמויות. נושא חשוב ביצירותיו הוא
דיוקן עצמי המופיע במסווים שונים המתאפיינים בנוקשות. בשנת 1937 עזב את גרמניה וגלה
בפאריס ואמסטרדם. לאחר המלחמה עבר לארה"ב שם התגורר עד מותו.